סמכות הורית, כבוד ההורים, אבא הוא שאומר את המילה האחרונה בבית. משפטים שכבר פחות ופחות נאמרים או שייכים לאווירה חברתית פטריארכלית (שליטת הגבר) שאט אט נעלמת בחברה הישראלית. מכל השמות שבהם מכנים את התקופה הנוכחית ( מודרניות נזילה, מודרניות רפלקסיבית) השם הנפוץ הוא “פוסטמודרניזם”. מאפיין תקופה ארוכה של שינויים רבים באוכלוסיות גדולות ובתחום הטכנולוגיה.
שינויים אלו השפיעו על החברה והתרבות וגם על מוסד המשפחה. כיום אנו חיים בעולם תרבותי מודרני יותר מאשר מסורתי, והיחסים במשפחה הפכו לשוויוניים יותר ודמוקרטיים. יחסים אלו, באים לידי ביטוי למשל בקבלת החלטות משותפת של ההורים והילדים, ניהול משא ומתן ושיח פתוח בדבר עצמאות וסמכות, זכויות הילד ועוד. בנוסף לתהליך התיילדות (Infantilization) שעוברת החברה כולה, ההורים, מנסים להישאר צעירים, משתדלים לדבר עם ילדיהם בגובה העיניים, ואף לעיתים מנסים להיות “חברים” שלהם, התנהלות ששמה פחות דגש על סמכותיות הורית ויותר על שיתוף.
התנהלות זו מתאימה לבני הנוער השואפים לעצמאות ולחופש גובר. יחד עם זאת, התנהלות זו מתנגשת עם הרצון הבסיסי של ההורים לשליטה על המציאות החברתית, על מאגר הידע החברתי שעוסק בערכים ונורמות, כמו מה נכון ומה לא נכון, מוסרי או לא מוסרי, וכמובן הצורך בשליטה על הדרך בה הדור הצעיר צריך ללכת.
כיום, בעידן בו הידע זמין, מהיר וללא גבולות, הצורך הזה, בשליטה של הדור המבוגר, הופך מורכב מאי פעם. בני הנוער שולטים מהר יותר בטכנולוגיה המקוונת שמשתנה במהירות, שליטה זו מעניקה להם תחושת חופש ועצמאות. הסמארטפון שיש כמעט לכל נער ונערה כיום, מעניק תחושת בגרות ואוטונומיה. בני הנוער צופים, מדברים, הולכים לאן שרוצים ועם מי שרוצים, גם אם מדובר בפעולה וירטואלית. המשא ומתן מול ההורים כבר לא חייב להיעשות פנים אל פנים, ואפשר גם לנהל אותו מרחוק, בתוך הבית ומחוצה לו, בהתכתבות ובשילוב אימוג’ים שיכולים להשלים מילים שקשה להגיד במפורש.
נוסף על כך, היכולת להיחשף למידע וידע בלתי מוגבלים, מובילה להעצמה והטלת ספק בדור המבוגר. אם אחד ממאפייני גיל ההתבגרות תמיד היה הטלת ספק, הבנה והתפכחות שהורים הם בני אדם שאינם מושלמים, בעלי דעות וגישות שונות לחיים, הרי שבזכות טכנולוגיית הידע, הטלת ההספק גוברת והופכת דומיננטית ובולטת ביחסי הורים וילדים.
יחד עם זאת, ולמרות כל הידע, תחושת העצמאות והאוטונומיה, הילדים ובני הנוער לא יודעים הכל (למרות שהם בטוחים בכך). ואין זה משנה כמה ידע כתוב, מקוון, חדש או ישן יש להם. הם עדיין זקוקים להנחיית ההורים והמורים, או במילים אחרות להנחיית הדור המבוגר. דוגמא מצוינת היא “Safer Internet Day (SID)” היום הבינלאומי לאינטרנט בטוח, שמצוין בכ-150 מדינות בעולם וגם בישראל. ביום זה עוסקים בחינוך נכון להתנהלות בטוחה הכוללת שמירה על פרטיות, חשיבה ביקורתית בעולם הווירטואלי, סכנות ברשת ועוד.
השליטה של הדור המבוגר לא נעלמה עם נוכחותו של הסמארטפון, אלא רק שינתה צורה והתעדכנה באמצעות יישומי מעקב שונים (אפליקציות), המאפשרים בקרה ובפיקוח על זמן המסך, תוכן הודעות, סוגי אתרים וגם מיקום פיזי באמצעות GPS.
כיום, הדור המבוגר שואף לתת כלים מעשיים לחיים ופחות להקנות ידע, עם דגש על הקניית ערכים, נורמות, מגוון רחב של דרכי התנהגות ומיומנויות חברתיות. גישה והתנהלות זו נכונים עבור הדור הצעיר שמחפש ורוצה ללמוד ידע פרקטי וניסיון חיים, שיעזרו לו להיות יעיל יותר בעתיד.
לסיכום, הסמכות ההורית לא נעלמה כליל, אך היא שינתה צורתה, ומותאמת לטכנולוגיה ולעולם המקוון המשתנה בתדירות גבוהה. אחד הדברים שחשוב לזכור הוא שלבני הנוער יש את הצורך בדמות אחראית, נערצת, דמות שהם יוכלו להביט בה ולשאוב ממנה השראה ודוגמה. זו גם אחת הדרכים לבניית ביטחון עצמי אצל בני נוער, שזקוקים לדור מבוגר אחראי שיעזור להם להתמצא בעולם מלא ידע, ידע שבחלקו לא מדויק ולא אמין אשר צריך בחינה והטלת ספק.
