WhatsApp היא כיום האפליקציית התקשורת הפופולרית ביותר בישראל. לרובנו קבוצות וואצאפ רבות כשהשכיחות הן: משפחה, חברים, עוד חברים, עבודה, תושבי השכונה, קבוצת טיול לצפון (שהופכת שקטה אחרי הטיול), קבוצת מסיבת הפתעה…וזה לא נגמר.
השיח בקבוצה יכול להיות קליל ורגוע אבל גם אינטנסיבי, מלא בעדכונים, דיונים (על מגוון נושאים), הומור, שיתוף תמונות ומה לא. אינטראקציה זו נקראת אינטראקציה אלקטרונית, ואחד ההבדלים המשמעותיים (יש עוד המון) הוא התגובה, המשוב שאנו מקבלים על הדברים שכתבנו.
במפגש פנים אל פנים, כשאנו מביעים דעה, שואלים שאלה או כל שיח אחר, נקבל באופן די מידי משוב שיכול להיות: הבעת פנים, שתיקה המבשרת משהו (שניתנת לבירור מידי), וכמובן מענה בשיח רגיל. אז למעשה- הצורך במענה התקבל.
לעומת זאת, באינטראקציה האלקטרונית (וואצאפ, פייסבוק, אינסטרגם, טיק-טוק ועוד ועוד) המשוב לרוב אינו מיידי. לעיתים נוצר חלל זמן עד קבלת המשוב (בשונה לחלוטין מהמיידיות שהטכנולוגיה הרגילה אותנו…אבל זה נושא למאמר הבא). חישבו לרגע על הזמן שעובר מרגע שליחת ההודעה/פוסט/תמונה ועד הרגע שמישהו מגיב, ואם הזמן מתארך? ואם אף אחד לא מגיב? סביר להניח שמה שנעשה עכשיו הוא לקרוא שוב ושוב את ההודעה ותוך כדי קריאה עולות שאלות במוחנו כמו: “למה אף אחד לא מגיב? מה קרה? אולי כתבתי לא נכון? אולי העלבתי מישהו? אולי הגזמתי? אולי מישהו כועס עלי?”.
לעיתים נשלח הודעה “בפרטי” לאדם בקבוצה שאנו סומכים עליו “תגיד, כתבתי משהו לא בסדר?”.
כל השאלות האלו מעידות על 2 תחושות מאוד משמעותיות- לחץ וחרדה. נכון, זה לא קורה בהכרח באופן קבוע. יש בקרים בהם נקום עם ביטחון עצמי גבוה ואז אנחנו חסינים כמעט לכל סיטואציה חברתית, אבל יש בקרים וימים בהם אנחנו מעט לא בטוחים בכל פעולה או מילה שאנו עושים ואומרים (או מקלידים).
עכשיו חישבו על הילדים שלנו. האינטראקציה האלקטרונית תופסת חלק משמעותי בחייהם, לחץ וחרדה כאלו הופכים תמידיים ומשפיעים במיוחד בגילאים בהם הילד מגבש את זהותו, בונה את הדימוי העצמי ואת הביטחון העצמי שלו.
ילד לא חוצה לבד את הכביש עד גיל 9, אלכוהול אסור עד גיל 18, רישיון נהיגה מותר להוציא בגיל 16.9. למה? כי הילדים לא בשלים- קוגניטיבית ורגשית לכל הנ”ל, וכך גם חוסר בשלות רגשית וקוגניטיבית לכל האינטראקציה האלקטרונית.
נושא רחב זה מעסיק את העולם רבות. מחקרים, נכון להיום, טוענים שסמרטפון סביר לקבל בכיתה ז’ (במונחי גיל ישראליים) ולמען שלוות הנפש של ההורים הדואגים לילדם שנמצא בחוץ, ניתן להשתמש בטלפון בטוח (או טיפש). כמו כן, נאמר במחקרים כי חשיפה לרשתות החברתיות סבירה לגילאי 15-18.
טכנולוגיה הינה דבר מדהים, אך יש צורך לעשות התאמות לגיל המשתמש ולבשלותו הרגשית כדי שהיא תישאר מדהימה ולא תגרום נזק!!
