הורים רבים, בין אם אומרים במפורש ובין אם לא, שואפים שילדיהם יגיעו ליחידה טכנולוגית מובחרת בצבא, כאשר 8200 הבולטת ביותר
בכל הרצאה שלי בחלק שאני נוגע בהשפעות הקוגניטיביות של הסמארטפון והטכנולוגיה הדיגיטאלית, תמיד עולים השאלה והספק:
“זאת הטכנולוגיה וזה העולם והם לא יגיעו ל-8200 או יעבדו בהייטק אם לא נחשוף אותם כמה שיותר מוקדם. במיוחד כשלכל האחרים, שקיבלו סמארטפון מגיל ממש צעיר יהיו ב”פור” עליהם ואני לא רוצה לעכב את הילד שלי”
לכן, ראיינתי את ל’, רב-סרן במילואים ב-8200, כדי לשמוע את התשובות מהשטח ומבפנים.
לפניכם הריאיון המלא, קריאה מהנה.
ספר לי מה שאתה יכול על התפקיד שלך ב8200
“הייתי בסה”כ 7 שנים ביחידה, הייתי ראש מדור טכנולוגי שקשור בביג דאטה, ניהלתי ופיקדתי על המון חיילים, בסה”כ לאורך השנים משהו כמו יותר מ- 300 חיילים. חלקם אנשי תוכנה ואנשי שירות, נקרא לזה. (אני שאלתי: כאלה שכותבים קוד), כן, הם כותבים קוד. ל8200 יש סייבר ועוד ואני הייתי בחלק של מערכות המידע, זה נחשב למוביל מאוד ביחידה, אולי במקום השני מבחינת סדר חשיבות. זה מה שאני יכול לספר.
במבט “על” מול כל החיילים שיצא לך לפגוש, אילו תכונות לדעתך צריך מלש”ב (מועמד לשירות ביטחון) כדי להגיע ל8200?
“אתחיל מזה ש8200 היא יחידה ענקית ומגוונת. ולכן, מאוד תלוי לאן תרצה להגיע שם. כל חייל ביחידה חייב גישה למחשבים וזיקה לטכנולוגיה, גם אם התפקיד הוא לא טכנולוגי לגמרי. אבל אם אני מסתכל על התכונות החשובות ביותר לחייל? יכולת הסקת מסקנות מצוינת -חובה. יכולת חשיבה מחוץ לקופסה ויצירתיות! ואולי הכי חשוב זו היכולת לעבוד בצוות. אתה לא סולו, אתה לא עובד לבד. אתה חייב לדעת לתקשר עם הצוות שלך, לתקשר עם אחרים. התקשורת יכולה להיות גם מקוונת אבל הרבה יותר בין אישית. גם תוכניתן שכותב תוכנה עושה את זה עם צוות ולא כותב לבד. בכל מערכת הצבאית וגם פה חובה לדעת להתמודד עם סמכות, הם עדיין עושים תורנויות שמירה והם עדיין חיילים שעושים תפקידים שהם לאו דווקא שקשורים למחשבים. צריך לדעת לעמוד במצבי לחץ. זה מאוד חשוב. כי יש המון דד-ליינים קריטיים ברמה של הגנת המדינה ומעבר, ואם לא תבצע את המשימה אז מידע חשוב או פעולה קריטית לא תקרה ולכן צריך להבין את המשמעות וכך לעמוד במצבי לחץ.”
נתקלת בעצלנות של חיילים?
“מי שעצלן לא שורד שם. פגשתי חיילים כאלה והם לא החזיקו. אתה חייב מוטיבציה בשמיים. אתה חייב לעבוד שעות על גבי שעות ואם אתה עצלן אתה לא מחזיק.
יש דרישה למצוינות, אתה חייב להציג יכולת השקעה מאוד גדולה. לא כל אחד הוא גאון ולכן צריך לעבוד קשה. גם הגאונים בביה”ס פתאום מגיעים ליחידה ואז הם לא הכי גאונים ופה הם צריכים להשקיע ולהתאמץ. מה שזה אומר? לא פיזית, לעבוד שעות ארוכות, אם משהו לא מצליח אז לנסות בצורה אחרת (זה נקרא Resilience) לא לוותר. “
האם כל מי שב8200 צריך להיות גאון מחשבים או גיימר?
“לא! ממש ממש לא. צריך גישה למחשבים אבל יש המון תפקידים ב8200 שדורשים יכולת ניתוח נתונים, הסקת מסקנות. נכון שיש בינה מלאכותית אבל אין לה רגשות, אין לה את היכולת האנושית שלנו יש, בלראות את התמונה כולה, בלהבין דברים בעלי השלכות עתידיות. אתה לא צריך להיות גאון בכלל, אתה צריך לדעת להתפתח, להבין, להסיק מסקנות ויכולת למידה גבוהה.”
איך אתה רואה את השפעות הסמארטפון ב8200?
“זה לא עניין כל כך, כי אסור להכניס טלפונים. המכשירים נשארים בחוץ. ואם רוצים לדבר עם הבית אז יוצאים ומדברים אבל הם צריכים להתנתק ורוב היום הם בלי טלפונים. והם עובדים המון שעות ואין להם ברירה אלא להתנתק.
יש אנשים שמכורים, אין ספק אבל הם חייבים להיות בלי! ומי שנמצא יותר מידי זמן או מכור לצורך העניין, לא יצליח להתפתח, כלומר ההתעסקות בטלפון תאט אותו במיוחד לעומת השאר, ולכן, העניין של צמיחה והתפתחות קדימה היא גם משמעותית ביחידה. בנאדם שנכנס ל8200 לא יוצא אותו בנאדם. יכולים לבקש ממך משהו שנראה בלתי אפשרי אבל אתה הופך אותו לאפשרי, אתה והצוות שלך. אבל זה מצריך ממך את כל הדברים שאמרתי קודם- יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, שאפתנות לפעולה, למציאת פתרונות. ואתה לא חייב להיות פה הטכנולוג הכי גדול בארץ”
הרבה הורים אומרים לגבי הסמארטפון “אבל זה העתיד, זו הטכנולוגיה ואם אמנע ממנו, אפגע לו בעתיד”. מה דעתך כמי ששירת ביחידה?
“מצד אחד אני מבין אותם, אבל תלוי באיזה גיל. נניח ילדים קטנים? אני לא רואה צורך. זה נטו לחץ חברתי. כי בוא, הטלפון היא טכנולוגיה פשוטה, לא צריך להיות מתכנת כדי להפעיל טלפון, אז זה שהילד יקבל טלפון בכיתה א’ לא יכין אותו ל8200, אולי אפילו להיפך.”
מה לגבי בני נוער?
“אצל גדולים יותר, נוער, חבר’ה בתיכון, חייב שיהיה להם עוד חיים, עוד דברים. צריך לבדוק שיש לילד תחומי עניין נוספים ומגוונים כי אם הוא יהיה כל הזמן בטלפון או במשחקים, הוא לא יצליח להתמיד ב8200. פה בעיקר הנושא של עבודה בצוות הוא מהותי. גם מתמטיקה למשל, זה חשוב. לדעת ללמוד, היכולת ללמוד היא קריטית כאן.
היתרון בסמארטפון שיכול לעזור לתלמיד תיכון להגיע ל-8200 זה החשיפה להמון מידע ולהסיק ממנו מסקנות, היכולת לעבור בין המון מידע ועמודים ולחשוב בצורה מהירה, זריזה. לעבור בין אפיק מידע כזה או אחר. אבל צריך לדעת לעשות את ההפרדה, לדעת להתפתח ומי שלא מצליח פשוט לא יגיע ליחידה”
יש לך ילדים?
“כן, קטנים”
מתי תיתן להם את הסמארטפון הראשון שלהם?
“לא לפני גיל 12. אין למה. ברור שיש חשש מהלחץ החברתי אבל אין שום סיבה לתת לפני, להיפך. אני מאמין שבגיל הצעיר מתפתחות יכולות חשובות של אינטראקציה חברתית, יכולות חברתיות, קוגניטיביות, יכולת פתרון בעיות. ועם הסמארטפון אני חושב שזה מתפספס”
מה אתה עושה היום? במה אתה עובד?
“אני בחברת הייטק. מנהל מחלקה. יש לי הרבה עובדים בכל העולם, חלק מתכנתים וחלק נותני שירות לקוחות.”
כמה השירות ב8200 עזר לך?
“השירות שם עזר לי מאוד! אני אומנם לא מתכנת, אבל השירות שם קידם אותי ועזר לי ביכולת להוביל פרויקטים, לדבר עם מתכנתים, אני יודע להבין קוד ואז יודע לנהל את הפרויקט, יודע להוביל ולנהל שיח טכנולוגי, הובלה של אנשים”
מה אתה אומר על הבינה המלאכותית וכל הטירוף שיש סביב זה היום?
“הבינה המלאכותית כבר קיימת שם שנים! 8200 מקדימה את כולם. המערכות שלנו מייצרות תשובה מדויקת ונכונה. לדעתי, כמו כל דבר זה יעשה טוב אבל גם יעשה רע. זו התפתחות טכנולוגית שתקרה, וימצאו תפקידים שונים שיוכלו להיעזר בה. פעם חששו מהאינטרנט, חששו מטכנולוגיית ענן, ולמדו גם להתמודד עם כל הקשיים והאבטחה. אותו דבר כאן, נצטרך לדעת להתמודד, להגביל ולהשתמש בבינה בצורה נכונה. ב8200 עושים את זה כבר הרבה זמן”
לסיכום, טכנולוגיה בכלל וסמארטפון בפרט, הם העולם סביבנו והם כאן להישאר, להתפתח ולצמוח
המפגש שלהם איתנו יכול להוביל לדברים נפלאים אך גם להשלכות ובעיות
כשמדובר בילדים- עניין הבשלות הוא החלק הקריטי, כי ילדים עד גיל 12 לא בשלים לסמארטפון!
זה נכון מחקרית ונכון גם בשטח מהמפגשים שלי עם ההורים והילדים
בראיון זה, ניתן לראות ולהבין כי שימוש מוקדם בסמארטפון אצל ילדים בגיל יסודי לא רק שלא יעזור בעתיד להתקבל ליחידת העילית 8200 או כל יחידה טכנולוגית אחרת, אלא להיפך, להוביל לירידה במוטיבציה, לתלות והתמכרות במכשיר ובטכנולוגיה, האטה בצמיחה האישית ופגיעה בבניית אותן תכונות חשובות וקריטיות לאישיותו וזהותו של ילדינו.
תודה רבה ל-ל’ על זמנו ועל השיתוף הרב בידע ובניסיון.
