“תתכונן לכתוב את הספר שלך. חשוב שהוא יהיה קולח, קריא, עם נרטיב ומעניין”
כך אמר לי המנחה שלי בשיחת ההיכרות בינינו לפני יותר משלוש שנים. והמשפט הזה מלווה אותי לכל אורך הדרך.
לכל אחד ואחת מאתנו שיטות לימוד שונות לרעיון הייחודי שלנו מול דרישות אקדמאיות דומות ואחידות.
מה יעזור לנו להתרכז? כיצד נשמור על מתח עבודה חיובי? איך נתמצא בעומס המידע שרכשנו עם מיליוני הפתקים והרישומים?
במאמר הבא ריכזתי כמה רעיונות וטיפים קלים ופשוטים, שהפקתי וצברתי במהלך כתיבת עבודת הדוקטורט שלי.
מקווה שיהיה לכם לעזר.
קדימה מתחילים!
ריכוז
כשיושבים לכתוב עבודה אקדמית, הריכוז הוא אחד המשאבים החשובים ביותר.
שני הטיפים הראשונים פשוטים ליישום, ויעזרו לכם בהשגת הריכוז:
- מחקרים רבים מראים שרמת הקשב והיעילות שלנו מספיקים ל- 25 דקות +/-. פתרון פשוט וחינמי בשם “פומודורו” (עגבנייה באיטלקית) יכול לעזור בדיוק לזה: https://tomato-timer.com/. היכנסו והפעילו ברקע בשולחן העבודה כדי ליהנות מיעילות מקסימלית.
- “הסמארטפון מכשיר מדהים, זה אנחנו שאיבדנו שליטה!”
- בעבודת הדוקטורט שלי בדקתי לעומק ובצורה מקיפה את השפעות הסמארטפון ומרכיביו. לא אפתיע אתכם אם אומר שהסמארטפון הינו הגורם מספר אחד להסחת דעת וירידה בריכוז. לכן, כפעולה משלימה לסעיף הראשון, שימו את הסמאטרפון מחוץ לשדה הראייה (בחדר סמוך או במטבח). לא תאמינו, אבל אחרי מספר דקות אנחנו שוכחים ממנו והיעילות שלנו בעבודה גוברת.
- בהמשך להרחקת הסמארטפון, הורידו התראות (הורדת התראות ניתן לבצע מהגדרות המכשיר), או העבירו ל”מצב עבודה”/”מצב מיקוד” (זה נמצא בשורת החיוויים ליד “מצב טיסה” ו”השתק” ולעיתים יש לגלול ימינה כדי למצוא את זה). כך תוכלו לקבל רק שיחות נכנסות, ולגשת להודעות הטקסט (וואטסאפ/רשתות חברתיות וכו’) בזמן שמתאים לכם ביותר.
רעיונות ומחשבות
במהלך הקריאה והכתיבה המוח שלנו ממשיך לעבוד ותוך כדי עולים רעיונות, מחשבות, תהיות ועוד. לעיתים אלו קשורים לעבודה ולעיתים לא. מה שבטוח שעל הזיכרון שלנו אי אפשר לסמוך בזמן הזה. אז:
- כאשר המחשבות והרעיונות קשורים לכתיבה, אך לא בהכרח לרצף שבו אתם מתרכזים כעת, היעזרו בלשונית “סקירה” ו”הערה חדשה” במסמך ה Word על כל דבר (צילום מסך להלן), רשמו פשוט את כל מה שעובר לכם בראש (המלצה שלי – בשפה הכי פשוטה שיש, אל תשקלו מילים) ואל תגידו “אבל אני אזכור את זה” כי זה לא יקרה! להערות האלו תוכלו לחזור בהמשך ותגלו כמה עזרתם לעצמכם להמשך הכתיבה.
- לעולם אל תמחקו אף מסמך! אינכם יכולים לדעת מתי תצטרכו אותו בעתיד, אפילו אם רשום בו משפט קטן שכתבתם. לכן, השתמשו בטיוטות כמה שיותר- שימרו קבצים לכל נושא תחת השם “טיוטה”. עשו תיקיית טיוטות ותגלו כמה המסמכים האלו יכולים לקדם ולהשפיע על כל תהליך הכתיבה.
- לא תאמינו כמה אתם יצירתיים! במהלך הכתיבה והקריאה עולים לנו המון רעיונות נדירים וחשובים שיכולים לקדם את הכתיבה ולפעמים גם לקדם אותנו בחיים המקצועיים (פוסטים מעניינים וחדשניים, רעיונות לחידושים והמצאות, רעיון למאמר ועוד ועוד). לכן, פיתחו דף טיוטה בשם “רעיונות”, דף שתמיד יהיה פתוח בשולחן העבודה, ותוך כדי הכתיבה והקריאה, כתבו מהר והכניסו לשם כל רעיון שעולה, וכמובן מיד חיזרו לרצף העבודה.
יעילות ונוחות
אחת השאיפות שלנו תוך כדי קריאה וכתיבה אקדמית היא יעילות ונוחות, ואיני מתכוון לנוחות ארגונומית שהינה חשובה לא פחות, עליה תוכלו לקרוא וללמוד באתרים שונים (מצרף קישור מועיל: https://www.back2back.co.il/archives/4645).
אני מתכוון לנוחות בכתיבה ואגע גם בעבודות באנגלית:
- פיצול מסך או שני מסכים: לימדו לעבוד עם שני מסכים, בהתחלה זה קצת מוזר אך בסוף מתרגלים והנוחות מורגשת מיד. איך מפצלים מסך? עבור המסמך הראשון: לחיצה על כפתור הwindows + חץ ימינה או שמאלה, עבור המסמך השני, לחיצה על כפתור הwindows, רק שהפעם לחצו על החץ בצד ההפוך למסמך הראשון (ימינה/שמאלה)- מצורף הסבר ויזואלי:
- תהיו צבעוניים– בכתיבה אקדמית נהוג לעשות מיזוג טקסטים, כלומר, לקחת מקורות רבים (ספרים, מאמרים, כתבות וכו’) וליצור פסקה ייחודית לכם. על מנת לשמור על הסדר וההפרדה בין קטע לקטע, צבעו כל משפט מאותו המקור באותו הצבע. באופן הזה תוכלו לעשות מיזוג וערבוב של הטקסט, ועדיין לראות איזה משפט שייך לאיזה כותב/ת והאם גיוונתם יותר או פחות במיזוג שלכם. כמובן לאחר שהכל מוכן, צבעו בשחור את הטקסט כולו.
- אנגלית או עברית? את עבודת הדוקטורט שלי אני מחויב לכתוב באנגלית ומצאתי שזה אתגר אמיתי. מי שהתברך באנגלית ברמה גבוהה יכתוב כמובן ישירות באנגלית. אך בהנחה שהאנגלית שלכם ברמה סבירה, אני ממליץ להתחיל לכתוב קודם בעברית! כך יהיה קל יותר לסגנן ולשכלל את הכתיבה, ורק אחר-כך תרגמו לאנגלית. לעיתים זה דורש קצת יותר עבודה אבל מאפשר שליטה טובה יותר בטקסט, והופך אותו לאיכותי ומעמיק יותר.
מקורות References
בכתיבה אקדמית עלינו לצטט הרבה ולשאוב מידע ממקורות רבים שכבר כתבו על הנושא שלנו. שני טיפים חשובים שיעזרו גם כאן:
- האם לרשום מספר בסוף הציטוט ([1]) או את שם הכותב (Daniel, 2021)? ההמלצה שלי היא לרשום את שם הכותב ולעבוד לפי הכללים שלפיהם אתם מצטטים (הנהוג בארץ הוא לפי הAPA, בגוגל/וויקיפדיה תמצאו את כל החוקים). למה? כי די בכך שהתבלבלתם והכנסתם מספר לא נכון, תהיה לכם טעות שרשרת וכל המאמרים בהמשך יתבלגנו, 4 כבר יהיה על מאמר מספר 5 ו 7 יהיה מאמר מספר 10, וכו’. אם אין ברירה וזו דרישת המנחה או המרצה, רשמו את שם הכותב, ובתום העבודה שנו למספרים.
- איך רושמים את המקור באופן הכי קל ופשוט? חפשו את המאמר שלכם ב- Google Scholar שם תוכלו לראות כיצד יש לכתוב לפי כללי הציטוטים שלכם, ותוכלו ממש לעשות העתק-הדבק לביבליוגרפיה שלכם.
ולסיום “חוק” למי שעושה דוקטורט או עבודה שנמשכת זמן רב.
קראתי לו “חוק קריקון”:
החוק אומר שכל יום, אבל כל יום! גם אם יש תקופות מורכבות, או אירוע מחייב, “נוגעים” בחומר, גם אם זה בשביל 10-3 דקות, ורק לקרוא שוב את מה שכתבתם.
לא תאמינו כמה החוק הזה חשוב, כי אם לא “נגעתם” בחומרים שלכם יום אחד ויותר, הזמן שתצטרכו להשקיע בריענון הזיכרון ובחזרה למקום בו סיימתם יכולים לקחת כמה שעות וחבל על הזמן היקר שלכם!
אני מקווה שמאמר זה יעזור ויקל עליכם! וכך תוכלו להיות יעילים ויצירתיים יותר.
מאחל לכולנו שתהיה שנה אקדמית פורייה ונעימה.
דרור
