“סבא וסבתא – אתם מכורים לא פחות!”

“סמארטפון ומבוגרים”

המאמר הבא נכתב באהבה ובכבוד רב לדור הסבים והסבתות שקיבלו את הטכנולוגיה הדיגיטלית בגיל מאוחר

מטרת המאמר היא לעשות סדר בכל הקשור לסמארטפון ומבוגרים

כשבסוף הוספתי המלצות ודרכי התמודדות שלנו (הילדים שלהם) מולם

קריאה מהנה!

כשעוסקים בשימוש בסמארטפון, לרוב דנים בילדים ובני נוער. כאשר הדיון והמחקר הוא סביב מבוגרים, המחקר הוא בעיקר השוואתי וסביב אוכלוסיות צעירות יחסית כמו סטודנטים ומבוגרים צעירים. מעט מאוד מחקרים עוסקים באוכלוסייה הולכת וגדלה- המבוגרים (Old adults). המבוגרים (60+) לא גדלו עם סמארטפון ביד ולא היו הורים בעידן הסמארטפון. הם דור שקיבלו את הטכנולוגיה לחייהם כשהם כבר מבוססים ויציבים מבחינות רבות, כמו מבחינה חברתית, משפחתית ותעסוקתית.

רבים מדור המבוגרים הצעיר (גילאי 50-30), דור ההורים לילדים ונוער, חש תחושת ביקורת כלפי הוריהם, בטענה שדור המבוגרים הולך ו”מתמכר” לטכנולוגיה הדיגיטאלית, ובראשם הסמארטפון. תחושות אלו צפות במיוחד באינטראקציות משותפות, משפחתיות עם הילדים הצעירים – הנכדים שלהם. זהו נושא רגיש שקיים כמעט בכל משפחה בישראל, וזו ההזדמנות לדבר ולעשות מעט סדר בנושא.

עד 2016 בארץ ובעולם, רבים מדור המבוגרים (60+) נמנע משימוש בסמארטפון בעקבות 2 חסמים עיקריים: מחיר הסמארטפון, שהיה יקר יחסית, והחסם הרווח יותר הוא הקושי בהתמודדות עם טכנולוגיה חדשה. כיום, במיוחד בישראל, אנו עדים להסרת חסמים אלו ולכך שאינם רלוונטיים עוד. בשנים האחרונות קיימים מתחרים רבים בשוק שהובילו להוזלת מחירי המכשירים, ובעיקר כי הטכנולוגיה התקדמה והפכה נגישה וקלה לשימוש גם למבוגרים ביותר (גילאי 80+).

כשמדובר בהרגלי השימוש של מבוגרים, כמו אצל רבים, אפליקציית ה-WhatsApp היא בעלת השימוש הגבוה ביותר. בנוסף ובשונה מאוכלוסיות אחרות, בגיל המבוגר נראה שימוש מסיבי יותר סביב עניינים מנהליים כמו: לוח שנה ופנקסים דיגיטאליים.

גם רשתות חברתיות אחרות נמצאות בשימוש גבוה מאוד, אולם אצל רובם הפעילות היא צופה-פסיבית, ופחות פעילות משתתפת-אקטיבית. אחת הסיבות לכך היא כי לא מתרחשים אירועים חווייתיים משמעותיים מידיי יום הדורשים שיתוף (נשאלת השאלה, האם אצל הצעירים יותר, כן קיימים אירועים חווייתיים שמצריכים שיתוף יומיומי? זה כבר דיון מעניין אחר).

בשונה מאוכלוסיות צעירות, דור המבוגרים נמצא בשלב פסיכולוגי מבוסס ומגובש בזהותו, וכאמור, דור שלא נולד לתוך הטכנולוגיה הדיגיטאלית. אז למה בכל זאת יש מי שחושב שהם “מכורים לסמארטפון”? ולמה נראה כי שימושם בסמארטפון הינו מוגזם ובתדירות הולכת ועולה?

כדי לעסוק בשאלה זו צריך לדון בכמה מרכיבים. ראשית, הבדידות. החשש להיות לבד ותחושת הבדידות שמאיימת או כבר קיימת בגיל המבוגר, היא אחד הגורמים העיקריים לעלייה בתדירות השימוש בסמארטפון ואחד מגורמי הסיכון לשימוש מופרז בסמארטפון, עד כדי שימוש מזיק והתמכרות. שכן השימוש בסמארטפון מהווה רווח רגשי ומזור לבדידות למבוגרים רבים החשים בודדים, או חוששים מהבדידות. למשל, נמצא קשר חיובי בין הרווח הריגשי בשימוש בסמארטפון לבין העלייה בתופעת ה-FOMO (Fear Of Missing Out) בקרב מבוגרים. תופעת המיוחסת בעיקר לבני נוער, אולם בשונה מבני הנוער, שם החשש נובע מרצון לביסוס חברתי ופופולריות חברתית, אצל המבוגרים שלרוב המעגלים החברתיים ברורים ואיתנים, החשש הוא להחמיץ מידע; מידע על אירועים חברתיים ו/או מידע חדשותי, אקטואלי (באתרים ייעודיים וברשתות החברתיות השונות), ואלו מעלים באופן ניכר את תדירות השימוש בסמארטפון.

מרכיבים נוספים שיכולים לנבא שימוש גובר בסמארטפון בקרב מבוגרים, הם: עדותם של מבוגרים החשים שהם משתמשים בסמארטפון מעבר למה שתכננו (זהו אחד הקריטריונים באבחון התמכרויות שונות). בנוסף, מבוגרים מדווחים כי בתחושתם אם לא היה ברשותם סמארטפון זמין, בני המשפחה והחברים היו מתקשים וממעטים ליצור עימם קשר. יחד עם זאת, קיים לחץ מצד המשפחה להיות זמין ונגיש, מה שמעלה את האינטנסיביות ותדירות השימוש.

למרות כל זאת ועדיין, שימוש מזיק בסמארטפון ו/או התמכרות אליו, שונה אצל מבוגרים מאוכלוסיות אחרות, מכמה פרמטרים חשובים: השלב בחיים לרוב נטול כמעט לחץ חברתי, לפנסיונרים הלחץ להיות זמינים ולהיות פרודוקטיביים בעבודה אינו קיים. בנוסף, אצל דור המבוגרים קיימות יכולות שליטה עצמית גבוהות בהרבה מאוכלוסיות צעירות יותר, בכל הקשור לשימוש בסמארטפון. שליטה עצמית היא אחד המרכיבים המגנים ביותר מפני שימוש מזיק או התמכרות לסמארטפון.

לכן, קשה מאוד לערוך השוואה אמיתית ומהימנה בין מבוגרים לאוכלוסיות אחרות בכל הקשור לשימוש בעייתי והתמכרות לסמארטפון. למשל, מבוגרים המחשיבים עצמם כ”משתמשים כבדים”, משתמשים בסמארטפון בממוצע כ-4 שעות ביום, זמן שעבור צעירים רבים יחשב כשימוש קל מאוד.

אם כן, השיח סביב “מבוגרים מכורים לסמארטפון” אינו מבוסס מספיק כיום, וזאת למרות שבני משפחה קרובים יכולים להעיד על שינוי בהתנהגות, תלות ושימוש בעייתי בסמארטפון אצל המבוגרים שבקרבתם, בעיקר כשמדובר באינטראקציות משפחתיות (עם הילדים והנכדים) ואינטראקציות חברתיות וזוגיות.

אז מה כן כדאי לעשות בנידון?

• ראשית, לשוחח עימם על הנושא. מזה זמן רב, המחקרים לגבי השלכות הסמארטפון הם רבים וענפים, וכדאי להזכיר שגם הם אינם חסינים להשפעות הטכנולוגיה הדיגיטאלית.
• לשקף את השינויים שאנו רואים אצלם ולעורר אצלם חשיבה ביקורתית עצמית ושימת גבולות. דרך מצוינת לעשות זאת היא ללמד אותם להיכנס בהגדרות המכשיר ל”זמן מסך” או “שימוש חכם בדיגיטאל” שם אפשר להתבונן על הרגלי השימוש שלהם ולשקף את המציאות מול תחושותיהם ותפיסתם לגבי השימוש. כלומר, לתחושתם הם בשליטה וזמן המסך שלהם נמוך אך המדדים מראים אחרת.
• הגיעו אתם להסכמות ברורות לגבי השימוש בסמארטפון במפגשים משפחתיים והציגו להם את ה”אני מאמין” שלכם בהקשר של סמארטפון וילדים. בקשו מהם לכבד זאת, למרות שכביכול “אצל סבא וסבתא מותר הכל”, כאן לא מדובר בשוקולד וממתקים, מדובר בטכנולוגיה ממכרת ששייכת לעולם המבוגרים ולה השלכות משמעותיות בעיקר על ילדים צעירים (גיל 3-11).

לסיכום,

הסמארטפון הוא מכשיר מדהים! הוא יכול למלא צרכים חברתיים ולתרום לשמירה על תחושת השייכות בגיל המבוגר, הוא מאפשר נוחות וצמצום המרחק החברתי ומעניק תחושה של אינטראקציה חברתית. יחד עם זאת, גם דור המבוגרים לא חסין מההשלכות והסכנות שקיימות בשימוש בסמארטפון, וכמו עם ילדים (עבורם ההמלצה היא קבלת סמארטפון בסוף כיתה ו’), בני נוער ומבוגרים צעירים, עלינו לזכור את מטרות הטכנולוגיה הדיגיטאלית (בראשם הסמארטפון) ולשים לב מתי השימוש חוצה את הגבול החיובי ומתחיל להזיק ולהוות תלות ומטרד.

ביבליוגרפיה:

Alhassan, A. A., Alqadhib, E. M., Taha, N. W., Alahmari, R. A., Salam, M., & Almutairi, A. F. (2018). The relationship between addiction to smartphone usage and depression among adults: A cross sectional study. BMC Psychiatry, 18(1), 4–11. https://doi.org/10.1186/s12888-018-1745-4

Busch, P. A., Hausvik, G. I., Ropstad, O. K., & Pettersen, D. (2021). Smartphone usage among older adults. Computers in Human Behavior, 121(March). https://doi.org/10.1016/j.chb.2021.106783

Csibi, S., Griffiths, M. D., Demetrovics, Z., & Szabo, A. (2019). Analysis of Problematic Smartphone Use Across Different Age Groups within the ‘Components Model of Addiction.’ International Journal of Mental Health and Addiction, 616–631. https://doi.org/10.1007/s11469-019-00095-0

Gao, S., Yang, Y., & Krogstie, J. (2015). The adoption of smartphones among older adults in China. IFIP Advances in Information and Communication Technology, 449, 112–122. https://doi.org/10.1007/978-3-319-16274-4_12

Ma, Q., Chan, A. H. S., & Chen, K. (2016). Personal and other factors affecting acceptance of smartphone technology by older Chinese adults. Applied Ergonomics, 54, 62–71. https://doi.org/10.1016/j.apergo.2015.11.015

Mohadisdudis, H. M., & Ali, N. M. (2015). A study of smartphone usage and barriers among the elderly. Proceedings – 2014 3rd International Conference on User Science and Engineering: Experience. Engineer. Engage, i-USEr 2014, 109–114. https://doi.org/10.1109/IUSER.2014.7002686

Rosales, A., Catalunya, U. O. De, Catalunya, U. O. De, Cultural, T., & Suffering, H. (2019). Keywords. March. https://doi.org/10.1007/978-3-030-06076-3

Rosales, A., & Fernández-Ardèvol, M. (2016). Beyond whatsapp: Older people and smartphones. Romanian Journal of Communication and Public Relations, 18(1), 27–47. https://doi.org/10.21018/rjcpr.2016.1.200

Yu, S., & Sussman, S. (2020). Does smartphone addiction fall on a continuum of addictive behaviors? International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(2), 1–21. https://doi.org/10.3390/ijerph17020422